תאונה בכביש 65 תאריך 24/1/11, קצין משטרה נפצע קשה בתאונה

תאונה חזיתית בבוקר 24.1.11 בכביש 65: רכב פרטי סטה מנתיבו ככל הנראה במהלך ניסיון לעקיפת משאית, והתנגש חזיתית בניידת משטרה שנסעה בנתיב הנגדי. מעוצמת ההתנגשות נהרג נהג הרכב הפרטי במקום, ו-3 בני אדם נוספים נפצעו. בין הפצועים: רב פקד ג'ק דן, סגן מפקד תחנת טבריה, לשעבר קצין אגף התנועה של מרחב עמקים.

אבי מגיד- מנכ"ל חברת פ.ר.ש- פרויקטים לבטיחות בנהיגה בע"מ, נותן את דעתו לתאונה זו.

אין ספק שהמחיר שאנו משלמים במדינתנו הקטנה בחיי אדם עקב תאונות דרכים הינו כבד ביותר.
והיום בשומעי על התאונה המחרידה בכביש 65 החלטתי להעלות בכתב את דעתי בנושא ואולי אדם אחד שיקרא ויסכים עם דעתי ימנע את התאונה הבאה, הרווח הוא של כולנו.

בנסותי להבין מה אירע בתאונה זו בהתבסס על הכתוב במדיה הגעתי למס' תובנות:
תאונה עקב סטייה מנתיב יכולה להתרחש בכמה סיטואציות;
עקיפה.
סטייה מנתיב רצונית או לא רצונית (הירדמות, תקלה ברכב, היסח דעת).
ניסיון התאבדות.
בהתייחס לכתוב בתאונה זו הסבירות שהנהג יצא לעקיפה.

כאן ברצוני לציין שאני מאמין באמונה שלמה שהגורם העיקרי בתאונות הדרכים ובלי להטמין את הראש באדמה הינו הגורם האנושי!

אני מסכים עם כל הטוענים שתשתיות סלחניות ומקלות יחסכו בחיי אדם, אך אי אפשר אחרי כל תאונה לקום ולצעוק אם היה אחרת התאונה הייתה נמנעת, הרי לא יהיה סוף לדבר.

זוכר אני את תחילתה של שנת 2010 בה כל המי ומי לקח לזכותו את ירידת הרוגי תאונות הדרכים בשנת 2009, והיה גם מי שהגדיל ואמר שאם היו משפרים 6 כבישים אדומים היו מצילים אם אינני טועה 48 הרוגים.

חייב אני להסכים כמו מקודם ששיפור התשתיות היה עוזר, אך לשאלתי אם היו לוקחים את אותם כבישים ובמקום לשפרם היו מקרצפים אותם, והופכים אותם לכבישים מאוד לא נוחים לנהיגה האם היו יותר תאונות בכבישים אלו או פחות? משוכנע אני שפחות, שהרי הנהג היה מתאים את נהיגתו למצב הכביש.

אך אנו חיים במדינה מתקדמת ואין ספק שאיכות הכבישים צריכה להיות ברמה גבוהה ובטוחה.

אבל פה המקום להבין שעד שנבחרי מדינתנו יבצעו את כל השינויים האפשריים עלינו להתמודד עם מה שיש, להתרכז ולמנוע את התאונה האישית שלנו.

אין ספק שאם כל נהג במדינת ישראל היה מבין שבמניעה יש לו שליטה רק על עצמו בזמן הנהיגה וחובה עליו לעשות הכל בכדי למנוע את מעורבותו בתאונה וללא קשר במי אשם, נוכל לצמצם את מספר תאונות הדרכים ונפגעי התאונות..

ומכן לאחר פתיח זה אנסה להעריך ומדגיש אני הערכה המושתת על הערכתי בלבד ,ללא כל נתון מלבד הכתוב במדיה, ולדעתי גם במקרה זה הגורם האנושי הוא הגורם הדומיננטי. שהרי יציאה לעקיפה הפעולה הקשה והמסוכנת ביותר בנהיגה מחייבת מהנהג את מרב הזהירות, מרב תשומת הלב לעקיפה בלבד ללא התעסקות משנה, כדיבור, חיוג, הפניית ראש ליושבים ברכב וכד', הנהג חייב להסתכל סביבו, ולמרחק גדול ביותר, להעריך את מהירות הרכב הנעקף, את המרחק של הרכב ממול, ולקבל החלטה על ביצוע או אי ביצוע בהתאם.

גם התקנה בחוק בנושא עקיפה מחמירה ביותר לדוגמא: תקנה 47 (ד) נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות וללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.

למעשה מה אומר המחוקק ?

הפסקה מתחילה בנוהג רכב לא יעקוף, דבר ראשון איסור לבצע ואחר כך ישנם תנאים מתי אפשר, וגם תנאים אלו הינם כללים לשיקול דעת, אם הדרך פנויה, אם המרחק מספיק, ללא גרימת הפרעה וכד', הווה אומר שברגע שאירעה תאונה הרי שיקול דעתו של הנהג היה מוטעה והחוק מפיל עליו את האחריות, מגדיל החוק ואומר בהמשך בסעיף (ה) נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה.....

פעם נוספת שהחוק מתחיל באיסור ואפילו מייחס נסיין לביצוע כאל עבירה.
מכך שאנו חוזרים פעם נוספת לאחריות הגורם האנושי.
ולדעתי בתאונה זו ברור שהנהג לא ביצע את חובתו על פי החוק, והסיבות יכולות להיות שונות ומשונות, שגה בשיקול הדעת? עסק תוך כדי יציאה לעקיפה בגורמי הסח דעת? הפעם כבר לא משנה הסיבה, כיוון שהתוצאה כבר נכתבה בדם.

מה שמשנה עכשיו הוא שנבין ונלמד משגיאתם של אלו שלצערנו שגו ושילמו מחיר כבד, הם ובני משפחתם, נלמד וניישם ובכך נוכל למנוע את התאונה האישית שלנו בעתיד.